פסק-דין בתיק ה"פ 38762-10-11

1.         בפני בקשת המבקשת להורות כי המשיבים או מי מטעמם  חברו יחד כדי להונות את המבקשת ולהתחמק מתשלום חובות המשיבים 1-2 כלפיה.

 המבקשת ביקשה כי יינתן סעד הצהרתי על פיו היא רשאית לבצע קיזוז סכומים המגיעים ממנה למשיבים מחובות המשיבים 1-2 כלפיה.

בהתאם להסכם מיום 14.11.07, השכירה המבקשת למשיבה 1 (להלן: "החברה") מבנה בחצור הגלילית (להלן: "הסכם השכירות").

המשיבה 1 הינה חברה לביצוע עבודות איטום אשר המשיב 2 הינו בעליה ומנהלה. להבטחת קיום חובות המשיבה 1 ע"פ השכירות חתם המשיב 2 אשר היה נשוי למשיבה 3, על ערבות אישית לקיום ההתחייבויות. לחובת החברה הצטברו חובות דמי שכירות שלא שולמו על ידה ביחס לתקופה 1.8.09-1.5.10 וכן  ביחס לתקופה 1.6.10-1.12.10  -  סה"כ 45,876 ש"ח. בגין חובות אלו פתחה המבקשת 2 תיקי הוצל"פ כנגד המשיבים 1-2.

בנוסף טענה המבקשת כי למשיבים 1-2 חוב בסך 10,750 ש"ח בגין אי קיום מלא התחייבויות המשיבה 1 לביצוע עבודות ע"פ נספח ג' להסכם (להלן: "החוב הנוסף").

כנגד חובות אלו, ביקשה המבקשת לקזז חוב שלה בגין ביצוע עבודות איטום (להלן: "העבודות"), אשר לטענתה, הוזמנו על ידה ממשיבים 1-2, בוצעו ע"י משיבים 1-2, אולם החשבונית לתשלומן הוצאו, לטענתה בכוונת מרמה, ע"י משיבה 3. המדובר בעבודות איטום אשר לטענת המבקשת, הצעות המחיר לביצוען נתבקשו והתקבלו ממשיבים 1-2, עימם אף נחתמה הזמנת העבודות והן בוצעו על ידם. רק כשהתקבלו חשבוניות התשלום ולאחר שניתנה אצל המבקשת הוראה לתשלומם והיא ביקשה לבצע את התשלום בדרך של קיזוז, הסתבר לה לטענתה, כי לא ניתן לבצע את הקיזוז, שכן למרות שמדובר בשם זהה: "קבוצת שמעון שירותים לאיטום ובניה בע"מ", הושמטה מהשם הסיומת "בע"מ".אז התברר למבקשת כי המדובר בעסק חדש בעל מספר עוסק מורשה של המשיבה 3.

לטענת המבקשת, הוטעתה ע"י המשיבים שכן מדובר באותו עסק של משיבים 1-2 אשר מהם הוזמנו העבודות ועל ידם בוצעו העבודות. לטענת המבקשת המדובר באותו עסק, באותם עובדים ובאותו מנהל - משיב 2, אשר אישיותו המשפטית שינתה והועברה על שם משיבה 3, רק בגין חובות משיב 2 ועל מנת לחמוק מתשלומם.

2.         המשיבים טענו כי יש לדחות הבקשה. לטענת המשיבים, לאחר שהמשיב 2 והמשיבה 3 אשר היו נשואים, נפרדו, סוכם ביניהם כי המשיבה 3 תקבל את העסק. לטענת משיב 2, הודיע למבקשת באמצעות עובדת בשם נטלי, כי החברה חדלה לפעול וכי כל הזמנת עבודה והצעת מחיר תוגש ע"י העסק של המשיבה 3. המשיבים טענו כי משיבה 3 אינה קשורה לחברה וכי הדבר הובא לידיעת המבקשת עוד בטרם בוצעו העבודות. לפיכך נטען כי אין אפשרות לקזז חובות למשיבה 3 מחובות המשיבים 1-2.

3.         בתאריך 18.10.12 העידו בפני מטעם המבקשת: גב' חן סוסן - מנהלת הגביה במחוז צפון אצל המבקשת וכן מר וינטראוב - מנהל אחזקה במחוז צפון אצל המבקשת. מטעם המשיבים העידו: משיב 2, משיבה 3 וכן זומנה לבקשתם להעיד עובדת המבקשת בשם נטלי אשר נטען ע"י המשיבים כי ההודעה בדבר הפסקת פעולות החברה, נמסרה לה.

דיון:

          4.           לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויות הצדדים, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה ולהצהיר כי המשיבה רשאית לשלם את חובה בגין ביצוע העבודות בדרך של קיזוז מחובות המשיבה 1 (להם ערב המשיב 2) כלפיה.

כבר בתחילה אציין כי אין בהכרעתי דנן כדי להוות קביעה לעניין היקף חובות המשיבה 1 ואין המדובר אלא בסעד הצהרתי לעניין זכות הקיזוז. לפיכך, טענות משתמעות של המשיבים ביחס לגובה החוב הנוסף וכאילו לא הוערך נכונה, אינן רלוונטיות לפסק דין זה. השאלה היחידה העומדת בפני הינה האם המבקשת רשאית לקזז את חובה בגין ביצוע העבודות מחובות המשיבים 1-2 כלפיה.

אין חולק כי החוב בגין ביצוע העבודות הינו חוב קצוב שאינו שנוי במחלוקת ואשר סכומו ע"פ חשבוניות 22, 23 מיום  30.6.10 ומיום 30.7.10, עומד ע"ס כולל של 42,064.

ע"פ סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם קצובים"

לאור האמור ככל שאקבע כי חוב המבקשת בגין ביצוע העבודות הינו למעשה חוב  למשיבה 1 או למשיב 2, דהיינו לאותו צד החב כלפי המבקשת, הרי למרות שאין המדובר בעסקה אחת (שכן מחד עומד חוב ע"פ הסכם השכירות ומאידך עומד חוב בגין הזמנת עבודות), הרי אם  המדובר בחובות קצובים, קיימת לגביהם זכות קיזוז.

למעט החוב הנוסף, אין חולק כי חובות השכירות נשוא תיקי ההוצל"פ מחד והחוב בגין ביצוע העבודות מאידך, הם חובות קצובים. לפיכך נותרה להכרעה השאלה האם אכן יש לראות בחוב בגין העבודות כחוב למשיבה 1 ו/או למשיב 2.

ככל שתתקבל הטענה, ניתן יהיה לערוך קיזוז מחובות השכירות.

יצוין כי בכל מקרה לא ניתן יהיה לערוך קיזוז ביחס לחוב הנוסף - שכן אינו קצוב ונקבע ע"פ הערכת התובעת (ראה עמ' 3 שורות 24-27 לפרוטוקול).לפיכך, אין כל צורך להיזקק לטענות המשיבים בסיכומיהם לעניין נכונות הערכת סכום החוב הנוסף. משלא ניתן לבצע קיזוז ביחס אליו ,ממלא אין הוא מעניינה של תביעה זו.

5.         טענת המבקשת הינה כי המשיבים העבירו את העסק על שם המשיבה 3 על מנת להתחמק מחובות המשיבים 1,2 כשבפועל המדובר באותו עסק שהפעיל המשיב 2 באמצעות החברה, ואשר אף המשיך להפעילו במסגרת העסק על שם המשיבה 3.